החלטה בתיק ת"א 8400/06

1.             לפני תביעה לאכיפת הסכם שנחתם בין התובע לבין הנתבע 1 ביום 13.9.2004 (להלן - "ההסכם"), ולהורות כי התובע בעל זכות לרכוש ולהירשם כבעלים בשיעור של 40% מזכות הבעלות בדירה המצויה ברחוב חזקיהו המלך 24 בירושלים, הידועה כגוש 30007 חלקה 160 (להלן - "הנכס").

2.             הוראותיו העיקריות של ההסכם, הצריכות לענייננו, מובאות כלשונן:

"מוסכם בזאת כי הנכס ירכש בין הצדדים כדלקמן:

1)   20% אריאל הלברטל [הנתבע 2]

40% רפאל הלברטל [הנתבע 1]

40% משה אלדר (אליהו) [התובע]

2)   אני [הנתבע 1] רוכש 80% מהנכס באופן זמני כאשר 50% מהרכישה שלי הינה בנאמנות עבורך [התובע] במסגרת הדיווח למס שבח.

3)   תוך 10 חודשים מיום חתימת חוזה יש לך [התובע] הזכות להעביר את הסכום היחסי שלך בקניה ע"פ הסכם כולל הוצאות נילוות.

4)   עם קבלת הסכום הנ"ל תיכנס לתוקפה הנאמנות וחלכך [צ"ל חלקך] היחסי בנכס יועבר על שמך."

3.             אין חולק, כי ביום המחרת לחתימה על ההסכם (ביום ה-15.9.2004), חתמו הנתבעים, שהינם אחים, על הסכם לרכישת הנכס מבעליו הקודמים, גב' מרים אביעזר, וכי עובר לחתימה על ההסכם, שכר התובע הנכס מגב' אביעזר, והמשיך להחזיק בנכס עד ראשיתו של חודש אוקטובר 2006.

עוד אין חולק, כי עד ליום דנא התובע לא שילם את חלקו היחסי בתמורה בגין רכישת הנכס.

4.             כנטען בכתב התביעה, הנתבעים הם שסיכלו ביצוע התשלום כאמור, עת בניגוד להסכם, לא דיווחו על הנאמנות לרשויות המס ומשכך זכויותיו של התובע בנכס לא נרשמו. עוד הוסיף התובע וטען, כי כוונת הצדדים, עובר לחתימה על ההסכם, היתה למכור הנכס לצד שלישי מיד בסמוך לאחר רכישתו מגב' אביעזר, במחיר אשר יניב להם רווחים. אלא שהנתבעים סיכלו נסיון למכור הנכס לצד שלישי ובכך מנעו מהתובע האפשרות לרכוש חלקו היחסי בנכס.

מנגד, טענו הנתבעים בכתב ההגנה, כי במועד רכישת הנכס על-ידי הנתבעים, הסכימו הצדדים כי ישולמו לתובע דמי תיווך בגין טיפולו בעסקאות הנוגעות לנכס, וכי לחילופין, ניתנה לתובע זכות, מוגבלת בזמן, לרכוש 40% מזכות הבעלות בנכס, כמפורט בהסכם. התובע בחר בקבלת דמי התיווך ואלה אכן שולמו לו בסך 74,500 ש"ח. משחזר בו התובע מבחירתו דלעיל, הסכימו הנתבעים כי בכפוף להשבת דמי התיווך ששולמו, יהא רשאי התובע לרכוש זכות בעלות בשיעור של 40% בנכס במועד.

בכתב התשובההוסיף התובע וטען, כי עובר לחתימה על ההסכם, הסכימו הצדדים כי במידה והתובע ימצא רוכש לנכס, יראו בכך תשלום חלקו היחסי בתמורה בגין רכישת הנכס מגב' אביעזר. היה והתובע לא ימצא רוכש כאמור בתוך 10 חודשים ממועד החתימה על ההסכם, תינתן לתובע הזכות לרכוש זכות הבעלות בנכס בשיעור של 40%, עם תשלום חלקו היחסי בתמורה. לפיכך, לדידו, משמצא רוכש פוטנציאלי לנכס, הלוא היא גב' בלהה קוצר, פטור הוא מתשלום חלקו היחסי בתמורה. יחד עם זאת, משבוטלה עסקת המכר עם גב' קוצר, וכפועל יוצא, הנכס לא נמכר בתוך 10 חודשים ממועד החתימה על ההסכם, ביקש התובע לשלם חלקו היחסי בתמורה בגין רכישת הנכס. סירוב הנתבעים ליתן הצהרה לרשויות המס בדבר היות הנתבע 1 נאמן, סיכל אפשרות התובע לקבל משכנתא לצורך רכישת חלקו בנכס. אשר לדמי התיווך דלעיל, לטענת התובע אלה שולמו לו בגין מציאת הרוכשת הפוטנציאלית, גב' קוצר.

כעולה מעיון בתכתובות בין הצדדים משנת 2005 ולאחר שעסקת המכר בין הנתבעים לגב' קוצר בוטלה, הנתבעים נתנו בידי התובע ארכה לתשלום חלקו היחסי בתמורה בגין רכישת הנכס עד לשלהי חודש יולי 2005.

5.             מן הראוי לציין, כי בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים נוספים, הנוגעים לחיובים נטענים בין הצדדים, לרבות בנוגע לנכס.

6.             בדיון שהתקיים לפני ביום 10.5.2007, הורתי לצדדים להגיש סיכומיהם בכתב בשאלה האם כתב התביעה מגלה עילת תביעה.

טענות התובע

7.             לטענת ב"כ התובע, עו"ד מוטי קרויזר, יש לדחות בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה, שכן הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יעשה כן רק במקרים נדירים, בהם ברי ללא כל ספק, כי התובע לא יוכל לקבל הסעד לו עתר, על יסוד הטענות שבכתב התביעה. יתרה מזאת, משהוכרה זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, הצטמצמה במקביל סמכות בית המשפט לסלק תביעה על הסף. לפיכך, בנסיבות המקרה דנן, משכתב התביעה מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעים, על בית המשפט לבכר דיון ענייני והכרעה בסכסוך לגופו של ענין, עת טענותיהם העובדתיות של הנתבעים בהקשר דנא מצריכות בירור כאמור.

טענות הנתבעים